#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ה. 1 מנין שאינו חייב אלא על שיש בו ידיעה בתחילה ובסוף והעלם בינתים (למאן דבעי ידיעה בתחילה)?<p dir=""rtl"">והאם חייב על העלם מקדש ומנין?</p>"	"ר&quot;ע דרש ונעלם ונעלם שני פעמים ללמד שאינו חייב אלא שיש ידעיה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בינתים.<p dir=""rtl"">רבי סבר שידיעת בית רבו הוי ידיעה ולכן ודאי שהיה לו ידיעה בתחילה, על כן הונעלם בא לחייב על העלם מקדש כהעלם טומאה, [אבל ר&quot;ע דלית ליה רבוי סובר שה&quot;נ אינו חייב על העלם מקדש].</p>"	שבועות ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. 2 מה שנא הכי דתני יציאות השבת שתים שהן ארבע ותו לא, ואילו בשבת פירט שתים שהם ד' בפנים וב' שהם ד' בחוץ?	התם דעיקר שבת תני חיוב ופטור, הכי דלאו עיקר שבת תני רק חיוב, שתים בהכנסה ושתים בוהצאה, אף דתני 'יציאות' לאו דוקא הוצאה, מדלא תני מרה&quot;י לרה&quot;ר ש&quot;מ דקאי גם על הכנסה וקרי ליה הוצאה דכל עקירת חפץ ממקומו נקראת הוצאה, רבא אמר רשויות השבת קתני.	שבועות ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה: 1 מהו סדר מראות נגעים ומי מצטרף עם מי [וכמאן אזלא המשנה בנגעים]?	"חכמים במשנה בנגעים סדרו סדר אב ותולדה 'בהרת עזה כשלג שניה לה כסיד ההיכל, שאת כצמר לבן שניה לה כקרום ביצה', ר&quot;ע אומר אין זה אב ותולדה אלא ד' מראות זו למעלה מזו, שלג, צמר לבן, סיד וקרום של ביצה.<p dir=""rtl"">חכמים כל תולדה מצטרפת לאב שלו, ר&quot;ע ודאי אינו סובר כתנא דמתניתין שיש שני אבות ושתי תולדות, אלא שאת מצטרף לבהרת שהם סמוכים, וסיד ההיכל לשאת אפ' שהוא רחוק כיון שהוא ספחת לו וכל שכן שסיד מצטרף שהוא גם קרוב וגם תולדה.</p>"	שבועות ה:		
